בניה ירוקה ומוצרי נירלט

כללי
בתחום הבניה הירוקה נכללים תחומים רבים ומגוונים – תכנון המבנה, צריכת אנרגיה, פסולת ופליטות, חומרי הבניה ועוד. הפעילות הגוברת בתחום בעולם ובארץ יצרה מודעות לחשיבות השמירה על איכות הסביבה ובריאות הציבור סביב נושא הבניה, והביאה ליצירת תקנים – חלקם מחייבים וחלקם התנדבותיים – המעידים על מידת הידידותיות לסביבה של אלמנטים שונים בתחום הבניה.
ההתייחסות לחומרי הבניה מתאימה לתיאור זה: החל בחומרי ורכיבים שהוטלו עליהם הגבלות ואף איסורים (כגון מתכות כבדות, אסבסט, ממסים מסרטנים ועוד), דרך פרמטרים מדידים הנמצאים במוקד התקנים הנפוצים (כגון VOC) ועד תקני מהדרין המעידים על “ירוקיות” יתרה, ומתבססים על אנליזה של כל מעגל-החיים של המוצר – מייצור חומרי הגלם ועד מחזור המוצר בתום חיי השירות.

איש צובע
מושגים נפוצים
הדיון בחומרים ירוקים ובצבעים בפרט מערב לעתים קרובות מושגים, שכמה מהם דורשים הבהרה.
חומרים ירוקים, חומרים בני-קיימא – מושגים אלה משמשים רבות בדיון על בניה ירוקה, אך להגדרות לגביהם עדיין אין נוסח אחיד ומוסכם. מקובל להתייחס לפרמטרים כמו רעילות, נזק לסביבה, השפעות תהליך ההפקה והייצור על הסביבה מבחינת פליטות, אנרגיה ודלדול משאבי טבע, אפשרות למחזור ועוד.
חומרי גלם ממקור מתחדש, מוצרים מתכלים, מוצרים בעלי קיים ארוך – ההשפעה של שוק הצבע על הסביבה רחבה יותר מפליטות בעת היישום ובלאי במהלך השירות. עם הנטייה העולמית למציאת חומרי-גלם ממקור מתחדש, גם החומרים המשמשים בתעשיית הצבע קיבלו תנופת פיתוח בכיוון זה. שימוש בחומרים ממוחזרים מהווה גם הוא גישה לנושא זה. על מנת לטפל בקצהו השני של מעגל חיי המוצר, ישנן גישות (מנוגדות באופיין) של מוצרים מתפרקים (באופן ביולוגי, ע”י קרינה וכדו’) אשר אינם משאירים זיהום סביבתי ארוך-טווח בתום חיי השירות, לעומת מוצרים ארוכי-קיים המקטינים את תדירות הצביעה של בניינים ואלמנטים הנדסיים אחרים. בתחומים אלה מדובר עדיין בעיקר על תקנים התנדבותיים.
VOC – תרכובות אורגניות נדיפות מהוות מרכיב בצבעים וציפויים רבים, גם במוצרים על-בסיס מים. הסיבה המרכזית לפעול לצמצום כמות ה-VOC היא היותם של חומרים מקבוצה זו בעלי פעילות פוטוכימית, כך שריכוזים שלהם באטמוספרה בשילוב קרינת UV מהשמש תורמים ליצירת ערפיח. התקינה האירופית מגבילה את השימוש ב-VOC בצבעים ומוצרים דומים לפי קטגוריות. בנוסף יש התייחסות לרמת ה-VOC בתווים ירוקים שונים, ויצרנים שונים משווקים צבעים ידידותיים לסביבה תחת כותרות כגון “VOC נמוך” או “אפס VOC”.
מתכות כבדות – עופרת וכרומטים שימשו שנים רבות בתעשיית הצבע כפיגמנטים צובעים או אנטיקורוזיביים. בגלל רעילותם הם הוגבלו לשימושים בהם טרם נמצא להם תחליף, ובמקרים רבים הוצאו משימוש. גם בדיל, קובלט ומתכות נוספות הוגבלו בשימוש. ריכוז המתכות הנמצאות בחומרי הגלם כמזהמים הוגבל אף הוא. תקנים שונים, מחייבים או התנדבותיים, נוקבים בערכי מקסימום שונים למתכות אלה.
פתלאטים, אלדהידים, אלקילפנול אתוקסילטים – מספר קבוצות של כימיקלים אשר שימשו בתעשיית הצבעים והציפויים, הפכו בשנים האחרונות לנושאיהם של הגבלות ואיסורים בתקנים וחקיקות בעולם. פלסטיסייזרים ממשפחת הפתלאטים, חומרים כגון פורמלין ואלדהידים אחרים, חומרים פעילי-שטח ממשפחת ה-APE (אלקילפנול אתוקסילט) וחומרים נוספים הוגבלו לשימושים שונים. בחלק מהשימושים טרם נמצאו להם תחליפים מספקים, ובאחרים נמצאו תחליפים יקרים בהרבה. גם כאן נמצא ביטוי הן בחקיקה (כמו רשימת SVHC האירופית) והן בתקנים התנדבותיים.

חקיקה, תקן ודרישות שוק
באזורים שונים בעולם, ובמיוחד באיחוד האירופאי ובחלקים מארה”ב, התפתחה חקיקה מחייבת לגבי היבטים שונים של הבניה הירוקה. לדוגמא, הדירקטיבה האירופאית ל-VOC בצבעים קובעת ערכי מקסימום שמעליהם אין לשווק את הצבע במדינות החברות באיחוד. בנוסף, יש תקנים של האיחוד האירופי לתו-ירוק לצבעי פנים ולצבעי חוץ, הנוקבים בערכי VOC מחמירים יותר לצורך קבלת התו. להשלמת התמונה, מצהירים יצרנים מסויימים על מוצריהם כבעלי ZERO-VOC, לצורך השגת יתרון שיווקי.
לעתים הופכים מגזרים חשובים (כמו הממשל האמריקאי) את התקן ההתנדבותי (במקרה זה LEED) לתנאי לשימוש בפרוייקטים מסויימים (כמו מתקני הממשל האמריקאי). במצב כזה הופך התקן למחייב עבור פלח שוק חשוב, ומשקלו גדל בהתאם. גופים מוסדיים גדולים כמו ממשלות, צבאות, קונצרנים גדולים וכדו’ יכולים להשפיע על משקל התקן על-ידי הפיכתו לדרישה.
דעת הקהל משפיעה מאוד על שוק המוצרים לצרכן אבל גם על שווקים נוספים. ארגונים שונים כמו מועצות לבניה ירוקה, ארגוני צרכנים וכדו’ משפיעים הן על דעת הקהל והן על החלטות גופי התקינה והחקיקה. ככלל, דרישת השוק למוצרים ירוקים כרוכה במציאות החלופה הירוקה ובמחירה לעומת טכנולוגיות קיימות, וגורמים אלה מונעים גם הם, באמצעות פיתוח ושינויי מחירים, מדרישות השוק.

מברשת צביעה

 

מגמות בשוק הצבע

בשוק מוצרי הבניין, מרבית הצבעים והציפויים המשווקים בישראל הם על בסיס מים כבר שנים רבות. הנושא הסביבתי הוא רק מרכיב אחד מהסיבות לכך. בפלחי שוק אחרים, המעבר לטכנולוגיות מים או כיוונים ירוקים אחרים תלוי בהבשלת טכנולוגיה מתאימה, במחירים ובמידת השמרנות של השוק. לדוגמא – צבעי כביש על בסיס מים מהווים את מרבית השוק בארה”ב ובמדינות גדולות נוספות, אך בישראל עדיין משתמשים בצבעי ממס לשימוש זה. גם השימוש במרכיבים מסוכנים מסוימים, כגון פיגמנטי עופרת וכרומט, הצטמצם מאוד בארץ ובעולם כתוצאה משילוב של תקנים, מודעות הציבור ומודעות היצרנים לנזקים הבריאותיים והסביבתיים. מרכיבים אחרים, הנחשבים מסוכנים באירופה ובארה”ב, לא תמיד זוכים להתייחסות כלשהי בישראל.
בתחומים כגון הגנה אנטיקורוזיבית על מתכות במבנים הנדסיים, יש עדיין פערים בין המגמה הירוקה לבין ביצועי הטכנולוגיות הקיימות או התחרותיות הכלכלית שלהן. פער זה נמצא בתהליך מתמשך של סגירה באמצעות פיתוח, חקיקה ותקינה.
השאיפה למוצרים ירוקים יותר בשוק הישראלי היא עדיין התנדבותית, ואינה מעוגנת בתקנים מחייבים או חקיקה. אולם, עם הפעילות המתרחשת כיום בתחום התקינה – התקן העתידי לבניה ירוקה, התו הירוק העתידי – ומדיניות גופים מוסדיים לדרוש מוצרים ירוקים, בשילוב עם התגברות המודעות הציבורית לנושא הסביבתי, ניתן לחזות מגמה של התפתחות שוק הבניה הירוקה בכלל ותחום החומרים בפרט. פעילות המועצה הישראלית לבניה ירוקה צפויה גם היא להשפיע בכיוון זה.

פעילות נירלט
בתחום הצבעים, הציפויים והמוצרים המשלימים לתחום הבניה, הרוב המכריע של מוצרי נירלט הינו על-בסיס מים ודל במרכיבים מסוכנים לסביבה או לבריאות. מרביתם של מוצרים אלה נושאים תו ירוק ישראלי. נעשה מאמץ מתמשך להתאמה לתקנים הבינלאומיים המחמירים, ע”י הקטנת כמויות ה-VOC, החלפת תוספים בחלופות ירוקות יותר וכדומה.
בתחום הצבעים והציפויים לצביעת מתכות ולשימושים תעשייתיים, שרובו עדיין על בסיס ממסים אורגניים, מתרכז הפיתוח במציאת טכנולוגיות חלופיות (כגון מים או נטול-ממס), והחלפת מרכיבים בעייתיים במרכיבים ירוקים יותר. במוצרי נירלט אין כיום שימוש בפיגמנטי עופרת, פיגמנטים אנטיקורוזיביים מקובלים מוחלפים בחומרים חדשניים וידידותיים לסביבה, וכן הלאה.
קווי מוצרים ממשפחות האפוקסי והפוליאורתן עתידים לעבור הסבה לטכנולוגיות על-בסיס מים, שיאפשרו קבלת הביצועים הגבוהים של משפחות צבעים אלה תוך הקטנת הסיכונים הבריאותיים והפגיעה הסביבתית שלהם. לנירלט יש כיום שני צבעי אפוקסי על-בסיס מים. בנוסף, נירלט מייצרת צבעים ולכות, המשמשים לצביעה של מתכות ועץ, המיוצרים על-בסיס מים, כגון האוניאור, ה-DTM, הלכות והלזור על-בסיס מים, שמקומם בסל המוצרים עתיד לגדול לעומת מוצרי הממס המקבילים. סוג נוסף של פתרון “ירוק” לצבעי מתכת בעלי ביצועים מעולים הם צבעי אפוקסי בעלי אחוז מוצקים גבוה ואף 100% מוצקים. צבעים אלה הם בעלי פליטות נמוכות ביותר לאטמוספרה, ומקנים לאלמנט הנצבע הגנה מפני תנאי הסביבה לאורך שנים רבות.
בתחום זה יידרש גם מאמץ להרגלת השוק לטכנולוגיות חדשות.
בתחום הייצור עושה נירלט מאמץ קבוע למזער את כמות הפסולת, ומרביתה ממוחזרת ומונצלת לשימוש במוצרים. מי הניקוי עוברים טיהור במתקן ייעודי, והאוויר הנשאב ממתקני הייצור עובר טיהור ממרכיבים מסוכנים לפני פליטתו לאטמוספרה.
גיליונות הבטיחות וסימוני האריזה של מוצרי נירלט נכתבים ונערכים על-פי החוקים האירופיים והישראליים לסיווג וסימון חומרים מסוכנים. הסיווג הבטיחותי נגזר מהרכב המוצר, וקובע את אופן השימוש במוצר והוראות הבטיחות המתחייבות.

מברשת צביעה
סיכום
בעתיד הנראה לעין צפויה להתחזק מגמת השימוש בחומרים ירוקים בתחום הצבעים. יצרני צבע ויצרני חומרי-גלם, מוסדות חקיקה ותקינה, צרכנים מוסדיים, דעת הקהל – כל אלה מובילים את השוק בכיוון של שימוש במוצרים שפגיעתם בסביבה ובבריאות פחותה. כחלק מתהליך זה צפויים שינויים בשוק ע”י הבשלת טכנולוגיות ירוקות וחומרי גלם ירוקים, שינויי מחירים, וגידול במשקלם של חוקים ותקנים ירוקים.
נירלט, כחברה במועצה הישראלית לבניה ירוקה וכמובילה בשוק הצבע הישראלי, עוסקת בקידום מגמה זו.